לאפשר לילדיי מה שרציתי ולא יכולתי…

מי זוכר את עצמו אומר לעצמו כילד, כשאני אהיה הורה אני כן אתן לילדים שלי….
אז אחד הזכרונות החזקים שלי ואפשר לאמר החלטה שקבלתי כילדה די צעירה היתה
שאני אתן לילדים שלי להביא בעלי חיים הביתה שזקוקים לטיפול כמו גורי חתולים נטושים

בתי הצעירה מיקה, עליה כבר שמעתם לא מעט, אוהבת חתולים בצורה יוצאת דופן.
היא שומעת ממרחק יללות של גורים, לכל חתולי הרחוב יש לה שמות והיא מספרת על אופיים
ומדברת איתם באהבה, רכות ואמהות.
וכך מצאתי את עצמי לפני שבוע קמה בלילה להאכיל גור חתולים בן יומו שמיקה מצאה אותו
נטוש ומילל בשיח קוצים, חבל הטבור עדיין משתלשל, העיניים עצומות, חוסר אונים מוחלט.
אז לא קמתי בלילה לתינוקות כבר 8 שנים אבל בתי הצעירה ואהבתה לבעלי חיים הזכירה
לי אותי ואת הבטחתי מהילדות לטפל בבע”ח חסרי ישע ובגור הקטן והחמוד הזה.

בררנו מה עושים, איזה אוכל צריך, קנינו בקבוק לגורים, פורמולה מתאימה, חממנו, לטפנו,
האכלנו, קמתי פעמיים בשני הלילות הראשונים להאכיל אותו וקיווינו שהוא ישרוד.
ביני ובין מיקה נוצר עוד חיבור ועוד קשר על הטיפול המשותף, ליאור בן ה-16 הצטרף
לנסיונות לחבק, לחמם ולשמור אותו בחיים והיו יומיים מיוחדים מאוד.

לצערנו לא הצלחנו, אחרי יומיים הוא לא הסכים לאכול, נחלש ובסופו של דבר מת.
תהליך הפרידה היה מרגש ולא קל, מיקה בכתה מאוד, אני הייתי עצובה והיתה אוירה כבדה
ולא קלה בבית. מכיוון שמיקה אוספת הרבה בעלי חיים הביתה כבר פגשנו את המוות מספר
פעמים ובכל פעם זה קשה ועצוב מחדש.

בימים האלה נזכרתי בילדותי, בגוזלים שנפלו מקנים וניסינו להציל, בכלבה עם 3 רגלים שהבאתי
תחת המעיל שלי הביתה כשהייתי קטנה, בחתולים הרבים שמצאתי והאכלתי.
נזכרתי בבני שהוא היום בן 21 מגיע כילד הביתה רטוב ואומר לי אמא עשיתי מעשה טוב היום ומוציא
מתחת למעילו גור חתולים שחור לבן מרוט ורזה אותו גידלנו במשך שנים
היום כאדם בוגר ועצמאי אני יכולה לבחור לישון עם בעלי החיים שלי, לגדל אותם כחלק מהמשפחה
ולאפשר לילדיי להביא את אהבתם ורגישותם לידי ביטוי.

מה הדבר שאתם מאפשרים לעצמכם ולילדיכם היום שלא איפשרו לכם בילדותכם?
תתרגשו עם זה ושתפו אותם

%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופן