אנשים בישראל מדברים על המון דברים אחרי הלידה, על גידול הילדים, על המשפחה, על העבודה,
על חוסר השינה כשנולדים תינוקות אבל על זה לא מדברים!

מה זה על זה?
על סקס אחרי לידה, (לא מיד אחרי לידה) סקס בחודשים הראשונים שאחרי הלידה, בשנה הראשונה ואף יותר מכך.

למה לא מדברים על זה?
בושה, אי נוחות, תחושה שזה קורה רק לנו, עובדה, לא שמעתי על זה מאף אחד.

אז בואו נדבר על זה
לידה ראשונה היא אירוע גדול בחיים (לא רק הראשונה, אבל לה יש משמעות ייחודית בראשוניותה)
באירוע הזה קורים כמה דברים:
כאבים, פחדים, קירבה או ריחוק, ציפיות ואכזבות מעצמנו ומבן/בת הזוג
יש הרבה אי וודאות בלידה ולעתים קרובות המציאות אינה דומה לתכנון.
לאחר הלידה גוף האישה שעבר שינוי ענק בהריון עובר שינויים נוספים מהתרחבות המקום והפיכת
האזור למאוד רגיש וכאוב ועד לתפרים ושינויים גדולים יותר.
בכל מקרה כל אישה חווה את הפות שלה כמקום שעבר הרבה בלידה והמחשבה על האזור הזה בגוף
כמקום להנאה ומיניות נדחקת לפינה ממש.
גם השדיים הופכים אצל המניקות למקור הזנה לתינוק והקונוטציה המינית לעתים קרובות
נדחקת לשוליים ואפילו נחווית כבלתי הגיונית בעליל.

לעתים קרובות נוצרים גם כעסים מזמן הלידה ואחריה, כעסים אחד על השני.
נשים רבות מרגישות שלא קבלו מספיק תמיכה, שבן הזוג לא היה שם אחרי הלידה מספיק או בלידה עצמה.
תחושה שלא מבינים אותן, שיש ריחוק, שאין הבנה לגבי השינוי העצום שהתרחש כאן.
בנוסף עולה הצורך להגן על התינוק/ת, לעתים להסתגר, לא לצאת וגם לא לקבל אורחים דבר שמאפיין יולדות רבות.
רגע “ללקק את הפצעים”, למצוא את עצמי מחדש, להבין איך מתמודדים עם גודל האחריות והתפקיד הזה
שאף אחד לא באמת מכין או יכול להכין אותנו אליו.
לפחד לטעות, לא לתת לתינוקות מה שהם צריכים, להיות הורה לא מספיק טוב, לא להבין אותם,
לגרום להם לסבל או שמשהו בבריאותם ישתבש.
כל כך הרבה דאגות כמו: פחדים, כאבים בהנקה, כאבים בפות, אי נוחות גדולה עם הגוף וחוסר שינה
שהוא לבדו יכול להעלים את החשק המיני באופן זמני לחלוטין.

ומה קורה לגברים אחרי כמה שבועות כשהציפיות לחזרה לחיי מין מהנים עולות וצפות?
קושי גדול לקבל דחיה מבת הזוג
מחשבה שאם היא לא רוצה אותי עכשיו אולי היא לא תרצה אותי לעולם
אולי החשק המיני שלה לא יחזור אף פעם ואני אהיה אחד מהגברים האלה שאין להם סקס
אולי אני כבר לא מושך בעיניה מה שמיד מוריד את הערך העצמי שלי
כעס שהיא לא רואה אותי ואת הצרכים שלי רק את התינוק/ת
תסכול וכעס מצטבר, חוסר יכולת לדבר על כך בצורה נעימה ומכבדת, אי וודאות וחוסר אונים
דרישה לסקס, ניסיונות חוזרים ונשנים לגעת, לבקש ושום דבר לא ממש מצליח.
עוד תסכול, עוד כעס, עוד ייאוש ועוד פחד

אז מה עושים? איך מתמודדים עם זה בלי להתפוצץ או להתפרק?
קודם כל לנסות לדבר על זה, לשתף אחד את השני בתחושות, במחשבות וברגשות.
לאמר: תקשיבי, כשאת אומרת לי לא, אני מפחד שלעולם לא יהיה לנו שוב סקס
היא יכולה לאמר: גם אני מפחדת אבל הגוף שלי עבר שינוי כזה שאני צריכה זמן להתאושש,
למצוא את עצמי שוב, אני צריכה זמן ואת האהבה שלך והסבלנות שלך, שתהיה אתי.

אפשר להתחבק, אפשר להתנשק, אפשר להתקרב עד שהמקום יירפא.

היא יכולה לאמר: אני יודעת שאתה נורא רוצה סקס ושזה חסר לך, אני אוהבת אותך ומבינה שזה קשה.
כרגע אני מרגישה לא נוח עם הגוף שלי, אני מאוד עייפה, אני מפחדת אפילו לנסות, אני צריכה עוד זמן וסבלנות.
אני מאמינה שלאט לאט אני שוב אוכל להרגיש מינית וננסה שוב בהדרגה.
הוא יכול לאמר לה: אני מאוד מבין אותך, זה באמת שינוי גדול, אני יודע שלפעמים ממש קשה לי להתמודד
עם זה שאין בינינו סקס אבל אני אשתדל מאוד, גם מגע של חיבוק עושה לנו טוב, ננסה להתחזק משם.
אני רק מבקש שתשתפי אותי כשאת מרגישה שמשהו משתנה וננסה בעדינות בלי ציפיות ויחד נעבור את המחסום הזה.

לפעמים הפחד כה גדול ויש כעסים ודברים בלתי פתורים שכדאי פשוט ללכת למספר פגישות ייעוץ
ולהיעזר באשת או איש מקצוע כדי לנהל דיאלוג פתוח וכנה ולהבין מה קרה שם ואיך מתגברים על הרגשות
הקשים שנוצרו.

בכל מקרה חשוב לזכור שאתם לא לבד, המשבר לאחר הלידה שמתרחש בפעם הראשונה אחרי הלידה
הראשונה בלי שום הכנה מראש לשני הצדדים ומכניס חרדה אמיתית לזוגיות, המשבר הזה הוא מאוד מאוד שכיח ובר טיפול.

כל גבר יכול לחיות בלי סקס כמה חודשים ויותר, פה לא טמונה הבעיה אלא בפחד שזה מצב קבוע שלעולם לא ישתנה,
המלווה בתחושת חוסר אונים ודחיה שמובילים לירידת ערך עצמי.
אשה שנהנתה מסקס לפני הלידה לרוב תשוב ליהנות מסקס תקופה מסוימת אחריה, לכל אחת הקצב שלה,
לכל אחת המורכבויות איתן היא מתמודדת אבל זה יחזור.
הלחץ על האשה לא עוזר לה אלא להיפך, מרחיק אותה ואולי יגרום לה לעשות משהו בניגוד לרצונה
וליכולותיה הרגשיות והפיזיות וזה מצב שאני מאוד לא ממליצה עליו כיוון שהוא רק ירחיק את הרצון לסקס
עקב הפחד מהכאב או מתחושת הכפיה.

הפיכתו של זוג למשפחה וכן הבאת ילדים נוספים לעולם משנים את הקשר הזוגי בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
השינויים בחלקם נפלאים ובחלקם מאתגרים מאוד, חלקם זמניים וחלקם נשארים.

ממליצה לכם להתייחס לשנה הראשונה שלאחר לידת הילד הראשון כשנה מאתגרת בה צריך לנשום עמוק,
לסמוך אחד על השני ועל הקשר הזוגי ולדעת שהכל, הכל משתנה כל הזמן ומה שמתרחש כרגע וקשה ומתסכל אתכם
ישתנה ויהיה קל יותר בתוך מספר חודשים.

אם עולות לכם שאלות נוספות מוזמנים לפנות אליי בצור קשר באתר
ובמקרה הצורך לתאם פגישה אישית לתמיכה בזוגיות שלכם
השיעור השישי בקורס On-Line להורים עוסק בילדים בכורים וגם בהשפעה של הלידה הראשונה על הזוגיות
מוזמנים לצפות בשיעור הראשון בקורס בחינם

בהצלחה בהורות ובזוגיות