“אתה לא רואה את הכלים בכיור?”
“את לא יכולה לדאוג שיהיה מסודר?”
“למה צריך לטאטא עכשיו לא רואה שום לכלוך על הרצפה?”
“את/ה פשוט חולה נקיון בלתי ניתן לריצוי”
“לא רוצה להיות עבד של הבית”
“אני לא יכול/ה לחיות בבלגן הזה”

באופן מפתיע או שלא, דווקא הנושא הזה של פערים משמעותיים בזוגיות בתפיסת הניקיון והסדר בבית,
מביאים לקונפליקטים יומיומיים, חריפים ומכאיבים.
החשיפה היומיומית שלנו לאלמנט הויזואלי של סדר וניקיון “מכה” בפנים של האדם אוהב הסדר
שנכנס הביתה ומגיב אוטומטית בביקורת נוקבת.

מקורו של הקונפליקט הפופולרי נעוץ לעתים קרובות בילדותנו ובאופן שבו הורינו תפסו ויישמו את הנושא
של הניקיון והסדר בבית.
מכיוון שאנו ילדיהם של דור שבו לרוב הנשים היו אחראיות על תחום זה בבית, גברים רבים עדיין מאמינים
ומצפים שכאימהותיהם גם נשותיהם ידאגו לתחום זה והם “יעזרו” להן,
ציפייה זו נראית לגיטימית אף יותר בין בני זוג שהאישה נמצאת בבית יותר מבן זוגה.

קושי נוסף הנעוץ בבית הורינו הוא רמת הניקיון והסדר שההורים השליטו.
כל קיצוניות נחרטת אצל הילדים, אם מדובר בהזנחה גדולה או רמת ניקיון וסדר ש”מנהלת”
את החיים בבית והילדים צריכים להיזהר ולהישמר.

נחלק זוגות אלה לשני סוגים עיקריים:
כשבת הזוג דורשת ניקיון וסדר מוקפדים ובן הזוג הפוך
כשבן הזוג דורש סדר וניקיון מוקפדים ובת הזוג הפוכה

מדוע בחרתי לעשות הבחנה בין בת ובן זוג שמקפידים על ניקיון?
הסיבה היא בתפיסה המיגדרית שלנו בניקיון ואחריות על משק הבית שמביאה לקונפליקט שונה.

כאשר בת הזוג מקפידה על ניקיון הבית ישנם כמה מאפיינים לקונפליקט:

1. אני אחראית על הבית ולכן אתה צריך להתנהל על פי הסטנדרטים שלי
   ציפייה שבני הבית יקבלו את הסטנדרטים הגבוהים שלה, יכבדו זאת, יבינו שזה לטובתם
   ושהיא עובדת קשה וכמובן יתאמצו וידאגו לסדר ולניקיון כמו שהיא דורשת.
2. כעס והאשמה
   תלונות, כעס, צעקות, תחושת קורבנות אל מול בני הבית ובעיקר מול בני זוגן חסרי התחשבות
   שאינם רואים את המאמץ הבלתי פוסק לתחזוקת הבית השוטפת. טביעות רגלים על הרצפה,
   בוץ, פירורים בסלון… מהווים לעתים קרובות סיבות להאשים את בן הזוג בכך שהוא בעצמו
   מלכלך וגם שהוא לא עוזר לה להטיל משמעת על הילדים בתחום זה.

כאשר בן הזוג מקפיד על ניקיון הבית ישנם מאפיינים מעט שונים לקונפליקט:

1. ציפייה שבת הזוג תדאג לניקיון והסדר בסטנדרטים שלו
   נדמה כאילו האישה אחראית על תחום זה בדומה לטיפול בילדים. זה נראה מובן מאליו והחברה סביבנו
   מחזקת זאת באינספור דוגמאות. רבים מבני הזוג שניקיון וסדר חשובים להם ו”נאלצים” לקחת אחריות על
   תחום זה בבית, חיים בתחושה שמשהו לא בסדר, שזה לא התפקיד שלי, שהיא הייתה אמורה לטפל בזה.
2. ביקורת ואכזבה
   בני הזוג מלאים בביקורת נוקבת שנאמרת או מורגשת בקשר. לעתים קרובות תגיע כאן ההשוואה
   לכל “עקרות הבית התקתקניות” שאני מכיר, אם היא יכולה לגדל 4 ילדים ולהספיק למה את לא?
   כאשה זה ברור והגיוני שאת אמורה לדאוג לתחום זה ולהיות טובה בו או לפחות ממש להשתפר.

כיצד יוצרים שינוי?
השינוי הראשון והחשוב ביותר הוא הקבלה וההבנה שאין להשוות בין בית הורינו ו/או חברינו לביתנו אנו.
לכל משפחה וזוג יש מקומות של קושי והתמודדות, זה המקום שלנו ובו אנו צריכים לטפל.

יצירת שינוי דורשת מכל אחד מאתנו מאמץ:

המאמץ של אוהבי הניקיון והסדר
ההגדרה לבית נקי ומסודר רחבה ומשתנה מאדם לאדם, ייתכן שנדמה לכם שאתם לא דורשים הרבה
וזה המינימום אבל האמת היא שאין דבר כזה מינימום ועבור בן/בת הזוג שלכם זה כנראה הרבה.
זה בסדר לרצות בית נקי ומסודר על פי הסטנדרטים שלכם אבל מי שבוחר בכך צריך להבין שהמחיר הוא להיות
אחראי בעצמי לסדר ולניקיון. אמנם אתם לא לבד והשני יכול לעזור אבל במידה שנראית לו/לה סבירה ומותאמת
לסדרי העדיפויות המשפחתיים. כנראה שזה לא יהיה בדיוק כמו שאתם רוצים.
נסו לחשוב על דברים אחרים הקשורים לחיים יחד בהם אתם חושבים שהשני מגזים בדרישותיו כך תוכלו לראות
שאין אמת אחת ועלינו ללמוד התחשבות, כבוד וקבלת האחר.

לאנשים שחיים עם אוהבי הסדר והניקיון
לא קל לחיות יומיום בבית ולראות תמונה של “לכלוך ובלאגן”. הרצון של בני ובנות זוגכם לסדר וניקיון לא קל גם עבורם.
בדקו עם עצמכם באילו מקומות ניתן לשפר, לתת יותר ולעזור לאחר להרגיש נוח ונעים בבית.
שאלו אותם מה עוזר להם להרגיש מסודר יותר ונסו ללכת לקראת, יש אנשים שלראות שולחן אוכל נקי מחפצים
ממש עוזר להם, או רצפה בלי צעצועים, מיטה מוצעת…
בקיצור בדקו מה הדבר שיכול להקל על האחר והשתדלו לקיים אותו כמידת יכולתכם.

תוך כדי עבודה על שינוי החשיבה שלכם קיימו מפגשים מעשיים:
סדרת מפגשים זוגיים מדי שבוע שעוסקת בנושא הסטנדרטים החשובים לשנינו בניקיון וסדר,
המשימות שיש לבצע וחלוקת העבודה בינינו.

מפגש ראשון: בודקים יחדיו ורושמים את המשימות היומיומיות והמיוחדות שאנו נדרשים אליהן כדי לשמור
על ניקיון וסדר בבית.

מפגש שני: מתוך הרשימה כל אחד יבחר מה הוא מעוניין לקחת על עצמו ובמה הוא טוב.
נבדוק עם מה נשארנו: האם ניתן לוותר על זה / לקחת מישהו בתשלום שיטפל בזה/ נחלק בינינו.

מפגש שלישי: לאחר כשבועיים נבדוק את מידת ההצלחה של הסידור שלנו ונדייק מה שצריך.

תקשורת טובה מאפשרת חיפוש ומציאת דרך משותפת בה שני הצדדים מקבלים מקום וכבוד לדרכם וצרכיהם,
בניקיון וסדר ובכל תחום אחר בחיינו המשותפים.

בהצלחה