בשיעור השלישי בקורס אונליין להורים אנו עוסקים בבניית מסגרת הבית דרך הקשר ההורי ודיאלוג עם הילדים
ועד לצפייתכם בשיעור…

האם אני הורה וותרן מדי? האם אני הורה קשוח מדי?
האם אני מגדל ילדים מפונקים וחסרי גבולות?

כהורים אנו שואלים את השאלה הזו לעתים קרובות והתשובה אינה ברורה, כך אנו עוברים מוויתור מוחלט
לקשיחות רבה, מחשיבה שאני ההורה צודק וצריך להקשיב לי לרגשות אשם למה נהגתי כך

אז בואו נבין למה בכלל חשובים הגבולות?
ראשית לבטיחות – כהורים ללא ספק יש לנו תפקיד חשוב לשמור על ילדינו מפני פגיעה ושם רוב ההורים ברורים.
למרות שלהכניס מסמר לשקע זה דבר מעניין מאוד כהורים ברור לנו שלא נאפשר זאת לילדים ונהיה ברורים ועקביים.

שנית, החיים במשפחה דורשים התחשבות בצרכים של כל בני הבית, הורים וילדים כאחד. כאשר להורים יש צרכים
מסוימים כמו זמן של שקט בערב או שמירה על חפצים החשובים להם הילדים יצטרכו לקבל זאת כחלק ממסגרת החיים בבית.
באותה מידה חשוב כמובן לקחת בחשבון את צרכיהם של הילדים וגם אותם להכניס למסגרת הבית.

מתוך כך חשוב בכל משפחה להבין ולהגדיר את מסגרת הבית הספציפית שלה על תכניה הייחודיים.
הגדרה כזו נעשית בשתי צורות:
1. בין ההורים לבין עצמם
2. בדיאלוג בין ההורים לילדים

ישנם נושאים עליהם חשוב וכדאי שההורים יחליטו בעצמם ויעבירו החלטה סדורה לילדים,
נושאים כמו: בטיחות, צרכים ייחודיים של ההורים כמו זמן של שקט בבית או כללי התנהגות משמעותיים כמו סדר וכו’.
ישנם נושאים עליהם חשוב וכדאי לנהל דיאלוג משתף עם הילדים ולקבוע את המסגרת יחד,
נושאים כמו: זמן עם חברים, צפיה במסכים, לבוש תזונה ועוד.
נושא הדיאלוג עם הילדים יכול להתפתח מגיל שלוש בערך באופן הדרגתי

מזמינה אתכם לקרוא וליישם את ארבעת הצעדים ליצירת מסגרת נכונה ומתאימה למשפחתכם

צעד ראשון – מפגש בין שני בני הזוג לקביעת המסגרת המשפחתית
כהורים חשוב שתקיימו מפגש אחד או יותר ביניכם כדי שכל אחד מכם יעלה את הדברים
החשובים בעיניו לגבי מסגרת המשפחה.
מן הסתם יהיו דברים שיהיו חשובים לאחד וייראו הרבה פחות חשובים לאחר.
אז מה עושים?
כל אחד מכם יצמצם את הרשימה שלו לדברים המשמעותיים ביותר בעיניו ואז חברו את הרשימות.
לאחר הצמצום תגלו שחלק מכללי המסגרת שלכם ממש משותפים בבסיסם אך גם שיש דברים החשובים
לאחד ולאחר עשויים להיראות אפילו מיותרים. כאן עולה שאלה מוכרת,
אבל אם זה נראה לי טפשי למה שאסכים לאכוף את זה?
התשובה פשוטה, מכיוון שאתם חיים בזוג וכל אחד חשוב שיכבד את האדם שלצידו ואת הדברים שחשובים לו.
באופן מפתיע שאתם מכבדים את הדברים שמביא הצד השני לעתים תגלו שהאכיפה שלהם עושה טוב גם לכם.
יתרון בולט בהחלטה המשותפת שלכם הוא הבהירות והמחויבות אחד לשני לקיים את שקבעתם יחדיו.

צעד שני – שיתוף הילדים
אחרי שיצרתם כללים משותפים למסגרת הבית הציגו אותם בפני כל ילד בנפרד, הורה אחד על ילד אחד,
בצורה קצרה פשוטה ועניינית. השיחה עם הילד מעבר לבהירות שהיא יוצרת עבורו חשובה מאוד גם עבורכם,
ברגע שהצגתם את ההחלטה בפניו יש לכם מחויבות לעמוד מאחוריה, סוג של הצהרה.

צעד שלישי – אכיפה
ברור שהילדים לא יאהבו חלק מכללי המסגרת שבחרתם וייתכן שאפילו יתנגדו בצורה פעילה
דרך וויכוח או ניסיון לשבירת המסגרת.
חשוב שכהורים תהיו מתואמים כיצד להתנהל מול מצב שכזה ותמצאו דרך משותפת לטיפול בתגובות שעולות.
אין מה לכעוס על ילד שרוצה לבדוק את הרצינות והעקביות שלכם אלא פשוט להתמודד בצורה עקבית ויצירתית עם התגובה שעולה.
כל התמודדות שאין בה כעס ו”התערבבות” עם הילדים אלא שומרת על התפקיד ההורי שלכם כתומכים
תאפשר יישום והטמעה יעילים ומהירים יותר.

צעד רביעי – עקביות בשמירת המסגרת
מפגשים משותפים בזוגיות בהם תדונו בהתמודדות עם תגובה כזו או אחרת של הילדים ותגיעו להחלטה משותפת,
מאפשרים לילדים במהירות ויעילות להפסיק לשבור את המסגרת ופשוט להבין שדווקא המסגרת מאפשרת להם התפתחות.

שימו לב לא להעמיס כללים, להיות קשובים אחד לשני ולילדים ולהיות סובלניים עד להטמעה של מסגרת הבית
אצל בני הבית כולם.

רוצים להבין יותר? מוזמנים להירשם לקורס אונליין

אלה היו הצעדים לבניה ושמירת המסגרת המשפחתית.
במאמר “המסגרת שסוגרת” נלמד על מצבים בהם המסגרת אינה מותאמת לילדים ויוצרת התנגדות ארוכת טווח.

בהצלחה
לילך