אחים חברים – כיצד הורים יכולים לתמוך בקשר בין האחים

בשיעור החמישי בקורס האינטרנטי אני מלמדת על קשרים זוגיים בבית ועל הקשר בין אחים וכיצד לתמוך בו
ובינתיים עד לצפיתכם בשיעור…

רוב ההורים חולקים את אותה פנטזיה, שהילדים יהיו חברים טובים
מוכר לכם?!
איך תומכים במטרה הזו? מה עושים כדי לאפשר להם קשר חם ותומך?

ראשית מתייחסים לשני האחים בבית כאל זוג
והכלל אומר: לא מתערבים בקשר זוגי!

מיד עולה ההתנגדות, ומה אם הם מרביצים חזק, מסכנים אחד את השני, פוגעים ונפגעים רגשית?!
אני מאמינה שאחים נולדים עם פוטנציאל לקשר טוב,
לא בהכרח להיות תמיד החברים הכי טובים אבל להיות בקשר תומך ומשמעותי
הבעיה היא שרוב ההורים לא סומכים על זה ונוטים להתערב שוב ושוב במריבות הילדים ולרוב להאשים
את אותו הילד ולרחם על אותו הילד.

מכירים את המשפטים?
“אתה גדול תוותר”
” זה אח שלך אל תעשי עניין”
“תשתפי אותה היא קטנה”
“ראיתי שאתה התחלת איתו…”
ועוד…

אל תתערבו, אל תהפכו לשופטים עליונים, אל תייעצו ואל תאשימו

אז מה כן?
דברו לילדים כזוג ואמרו: “אני סומכת עליכם שתפתרו את הבעיה ביניכם”

ובמידה והריב עובר את הגבול מבחינתכם למשל אלימות מוגזמת,
ניגשים לאחים הרבים ואומרים לזוג: “אנחנו לא מסכימים לאלימות בבית,
בואו תנוחו קצת אחד מהשני עד שתרגישו שאתם רגועים ויכולים לחזור לשחק יחד” ומפרידים כוחות לפרק זמן קצר.
האמירה הזו מכוונת לשניים כזוג ואינה מאשימה אחד מהשניים.

חשוב לאמר להם ולהאמין גם בעצמכם שאתם סומכים עליהם שהם ימצאו דרך להסתדר ביניהם.
האמירה הזו חוזרת בכל פעם שמישהו בא אליכם בטענת: “הוא הרביץ לי, לקח לי, עשה לי…”
כל האשמה של ילד אחד אפילו אם ראיתם אותו מציק, יוצרת התנגדות וקושי בקשר בין האחים וגרוע מכך,
אתם ההורים הופכים לסיבה שבגללה הם רבים (ולזה ממש לא התכוונתם).

באמירה: “אני סומכת עליכם שתמצאו דרך להסתדר אחד עם השני”
אתם תומכים בקשר בין הילדים ומזיכירים להם שהם מסוגלים ויכולים למצוא דרך להסתדר אחד עם השני
ושאתם ההורים באמת ובתמים מאמינים בהם.

גם כשמדובר בהפרשי גילאים משמעותיים כמו ילד בן 3 ותינוק בן חצי שנה, כדאי להתנהל באותה צורה
תוך השגחה קרובה ובטיחותית.
לדוגמא: אם הילד הגדול מציק לקטן והקטן בוכה, כשזה כבר יותר מדי לקטן, אימרו לשניהם (למרות שהקטן לא מבין עדיין),
“ילדים, אני רואה שקצת קשה לכם יחד אז בואו תנוחו קצת אחד מהשני” ללא האשמה או כעס על הגדול.
כך תחסכו את ההתנגדות מהגדול, תחושת האשמה הפוגעת והמתח ביניכם ובין הגדול.

תגדילו לעשות אם תרגילו אותם מההתחלה לכך שאתם לא שופטים או מתערבים וסומכים עליהם ומאמינים בהם.
כך הם ירגישו שהם יכולים להצליח.
ככל שהמסר עובר בגיל יותר צעיר יותר זה הופך קל יותר ונותן הרבה מקום ליחסים טובים בין הילדים.

אם עד היום התערבתם, אל דאגה, מדובר בשינוי שכל ההורים יכולים לבחור וליישם צריך רק להתמיד בבחירה לאורך זמן.
כשאתם בוחרים להכניס שינוי כזה מומלץ לשוחח עם הילדים ולאמר להם שמעכשיו אתם לא מתערבים יותר במריבות ביניהם
וסומכים עליהם שהם יסתדרו ביניהם.
מרגע זה ואילך רק עימדו במילה שלכם, היו עקביים ומלאי אמון.

לעיקרי הדברים:
1. חשוב שתפתחו חשיבה ואמונה שלכם ההורים ביכולת של האחים להסתדר ביניהם
2. אל תשפטו בין הילדים ואל תתפסו צד אפילו לא במחשבות בראש שלכם (הראש שלכם לא סגור בפני הילדים שלכם כפי שאתם חושבים)
3. בחרו לא להתערב ולסמוך עליהם שיסתדרו ולהחזיק את הבחירה בעקביות
4. העבירו מסר מילולי ולא מילולי שאתם סומכים עליהם שהם ימצאו דרך לפתור את הבעיה
5. היו עקביים בתגובה הלא מתערבת והלא שיפוטית שלכם גם כשזה קשה מאוד

רוצים להבין יותר? מוזמנים להירשם לקורס אונליין

בהצלחה